19 ימים לפרויקט
יומיים אחרונים לעבודה, ואנחנו מוצפים בתחושות. הניסיון למצוא שפה משותפת הוא אתגר ענק! השאיפה להיפגש כל הזמן באמצע, בין התפיסה שלי לתפיסה של מישהו אחר... בקבוצה של פלוריאן יש ניסיון חדש לבחון עוד רובד של נושא החירות - תחום חדר החזרת, שיקוף של ההתנהלות ומערכות היחסים בין הבנות במהלך תהליך העבודה. הרי קבוצת תאטרון היא כמו מדינה קטנה. מה קורה כשדעה של מישהי אחת שונה מאד מהדעה של כולם? ואיך היא תגיב אם יסתמו לה את הפה? עם ליסה עובדים עם קטעי וידאו ומחפשים את השילוב הנכון ביניהם לבין קטעי המשחק. מספרים שזה אתגר לא קטן. בקבוצה של נעם מאתרים את הדרך הנכונה לשלב את העבודות של שאדי, אבי ויעל לכדי משהו שלם, מסע משותף. טומי מוסר לגבי העבודה עם ליסה שהוא סקרן לגבי התחושות שלו על הבמה והתגובות שיקבלו, הקטע שונה מכל דבר שעשה אי פעם - שפה חדשה לחלוטין.
גם החבר'ה של מקס עושים קצת שינויים, על מנת שהשילוב בין כל חלקי המופע שלהם יהיה כמה שיותר נקי. בקיצור, תופרים תופרים ותופרים. אנחנו מאד סקרנים לראות כבר אחד את השני, נראה לנו שהקטעים מאד מגוונים, כמו שהבמאים מאד שונים זה מזה.