היום ה- 11 בברלין
אנחנו מתקרבים לסוף השבוע השני שלנו כאן. ממשיכים להינות מהעיר אבל רובנו גם עצרו לנוח ולהרגיש קצת שגרה מקומית נינוחה. אנחנו לומדים עוד ועוד על העם הגרמני, השונה כל כך מזה הישראלי. הדס מספרת על תהליך היצירה עם ליזה: הדולפנים ניצלו את השמש החמימה למסע ביער הירוק והמופלא. פגשו שם גמדים ומכשפות וגם כמה ציידים שירו בחיות. זה היה קצת מפחיד אבל לא נורא, הכול יעשו הדולפנים בשביל היצירה הגדולה. צילמו סצנות חדשות ומגניבות שיתאימו לסרט ״שר הטבעות״. הכול כמובן בגרמנית צחה, לאט לאט ובנחישות רבה! רוני על פלורי, הלא הוא פלוריאן... כשיום שמש כזה מגיע אי אפשר שלא להעביר את החזרה למקום נעים יותר מבית הספר. אז פלוריאן שלנו לקח אותנו לאגם יפהפייה ממש בקצה השני של ברלין. נסיעה של 40 דק ברכבת, הליכה רגלית בתוך שכונה גרמנית אמיתית ואז סירה שהעבירה אותנו לצד השני של האגם, ובגלל שאנחנו 5 בנות חזקות המשכנו ללכת עוד קצת לתוך היער, ושם, התמקמנו על מזח מהמם שצופה על כל האגם, קפצנו למים הקפואים ופשוט נהנינו מברלין. יום חזרה טיפוסי. ישראל מספר: היום המשכנו לבנות את הסצנה עם אולגה ומצאנו התחלה טובה ומעניינת ובריטה המורה קפצה לבקר ונתנה לנו כמה רעיונות לא רעים בכלל. אנחנו שואפים לבנות בלוק שלם של יצירה בת חצי שעה, ולא שני חלקים נפרדים של רבע שעה כל אחד. באותו זמן אצל מקס, בבית הספר לתאטרון בובות, ברחוב פרנקפורטר... עשינו אימפרוביזציה ארוכה מאד עם שישה משתתפים בעקבות הרעיון של הקמת קיבוץ יהודי-ישראלי בתוך ברלין. מה היתרונות בדבר כזה עבור הגרמנים ומהם עבור היהודים, מה קורה כשהגרמנים באים להתלונן על הרעש, מה קורה כשהתכנית לא עובדת כמתוכנן ומה זה בכלל קיבוץ?! כל זאת ועוד בפרק הבא!!!